וקורה הלא יאומן

     אָמֵן   זוֹנָה, מָה כָּתוּב בִּכְתֻבָּתָהּ  הַנִּתְחֶבֶת לְלֹא הֶרֶף בִּנְקָבֶיהָ הַגּוֹבִים אֶתְנָן לְפִי מִקּוּם וּזְמָן :   הֲרֵינִי מְתְחַיֵּב לְזַיְנֵךְ לִפְנַי וְלִפְנִים וּלְשָׁלֵם כְּדַרְכָּם שֶׁל אֲנָשִׁים מִיִשְׂרָאֵל מוֹהַר פְּרוּצוֹת  –  חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים   שֶׁיַּסְפִּיקוּ לָךְ לִקְנִיַּת רֶבַע מְנַת סַם   וּלְסִפּוּק עוֹנָתֵךְ הַמֵּתָה   וּקְהָלֵנוּ הַקָּדוֹשׁ מִתְבּוֹנֵן בְּגּוּף הַקְדֵשָׁה –    אוֹתוֹ בַּר-מִינָן מְיֻמָּן       הַכּוֹלֵא … המשך לקרוא וקורה הלא יאומן